רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית

שילוב השימור בפיתוח הכלכלי-המקומי ובניהול המוניציפלי

ד"ר נילי שחורי וד"ר לאה שמיר שנאן 


סקירת אמנות השימור הבינלאומיות לאורך זמן מצביעה על מגמה של הכרה הולכת ומתחזקת בצורך בשילובם המעשי של שלושה היבטים: אדריכלי-עיצובי, יישובי-קהילתי וכלכלי-ניהולי ובהעלאתם לסדר היום, התיאורטי והמקצועי, של תהליך השימור. בישראל, בה הגישה עד כה התייחסה לכל היבט בנפרד, לא גובש עדיין מודל מנחה תיאורטי ומעשי המחייב יישום גישה משולבת ופעולה משותפת ומתמשכת המבוססת על שותפויות אסטרטגיות. יתר על כן, עפ"י דו"ח מבקר המדינה משנת 2005, נמצא כי במקומות רבים בהם נעשה השימור ללא מעורבות של הרשות המקומית והקהילה, נתקל תהליך השימור בבעיות חמורות, בעיכובים או בתחזוקה לקויה. מבקר המדינה הצביע על הקשיים הנובעים מהעדר גישה מערכתית המקשים על מימוש האמנה להגנה על המורשת התרבותית והטבעית של העולם (1972). על רקע זה ובמלאות 40 שנה לאמנה מודגש הצורך לבחון מספר עקרונות עבודה, המבוססים על ההתפתחות האבולוציונית של האמנות, ולגבש מנגנונים וכלים למימושם בתהליך השימור. העקרונות אותם נבחן הם:

1. הרשות המקומית היא שותף אסטרטגי הכרחי בניהול מרקמי שימור
ניתוקם של אתרי המורשת, מבחינה אסטרטגית, תכנונית וניהולית, מתהליכי הפיתוח המקומי והניהול המוניציפלי מקטינה את יעילות ההשקעות הציבוריות באתרים ומעמידה אותם בסכנת הזנחה והעדר ניצול הזדמנויות הן למיצוי הפיתוח הכלכלי - מקומי והן כמקור להזדהות מקומית – קהילתית.

2. שימור הוא תהליך בר קיימא המחייב פעילות לאורך זמן
זהו תהליך שאינו מסתיים בהתערבות חד פעמית. תחילתו של התהליך בזיהוי השימור כמנוף אסטרטגי לפיתוח כלכלי מקומי, המשכו בשיקום ובשימור בתנאים המתבקשים ממצבו של המרקם והמשכו בתחזוקה מתמשכת לאורך שנים ובפיקוח ובבקרה על יישום השימור בפועל.

3. תהליך השימור הוא משימה רב-תחומית
מדובר במשימה מורכבת הנותנת מענה לסוגיות תכנוניות, חברתיות וכלכליות, שהן מעבר לביטוי ויזואלי, עיצובי וארכיטקטוני של מרקם יישובי המבטא סביבה פיסית, תרבותית והיסטורית. לפיכך שיקומו של אתר ושימורו לאורך זמן צריך לכלול היבטים משולבים ומתואמים בין אנשי מקצוע מתחומים שונים. אלו כוללים: היבט אדריכלי, עיצובי והנדסי, היבט אסטרטגי, תכנוני וקהילתי של השתלבות במרקם היישובי והיבט כלכלי ניהולי, הכולל תחזוקה, תפעול שוטף וניטור לאורך זמן למען שימור הולם ובר קיימא.

4. חשיבות מקומה של הקהילה ומעורבותה בשימור הם תנאי הכרחי לשימור בר קיימא. כחלק מתפיסת השימור בגישה כוללנית/מרקמית של המרחב הבנוי ומתוך הבנת חשיבות המכלול העירוני והשימור על כל שלביו נדרשת שותפות מקיפה וארוכת טווח עם הקהילה לקידום תהליך השימור.

5. הפעלת עקרונות של כלכלה מוניציפלית וכלים העומדים לרשותה של רשות מקומית, הם תנאי הכרחי ליישום השימור בפועל. כל השלבים, החל ממימון השימור הראשוני, ועד התחזוקה, כמו גם פיקוח, ניטור ובקרה הם תהליכים הדורשים משאבים רבים מהתושבים ומהרשויות. למרות הפוטנציאל הגלום בשימור ככלי אסטרטגי לפיתוח כלכלי מקומי, הרשויות המקומיות מתקשות לקדם וליישם תמריצים למימון השימור והתחזוקה למען כל הישוב ועל מנת שהוא לא יישאר נחלתו הבלעדית של החלק המבוסס באוכלוסייה.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu