רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית

סקר היסטורי ושאלת שימור המרקם הבנוי בשכונת פלורנטין, תל אביב

ד"ר אדר' טליה מרגלית
בית הספר לאדריכלות, אוניברסיטת תל אביב
הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, תכנית המגיסטר עם התמחות בשימור מבנים
 

אדריכלית רינת מילוא
מחלקת שימור מבנים, עיריית תל אביב- יפו 


שכונת פלורנטין המתחדשת היא מהיפות והצבעוניות בתל אביב- יפו ובישראל כולה, בזכות מרקם רחובות ומבנים ייחודיים, שפע חנויות ובתי אוכל, אווירה קהילתית ומבקרים רבים. השכונה הוקמה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי יזמים מראשי קהילת יהודי סלוניקי. אלו רכשו פרדס בין המרכז המסחרי החדש דרומה לדרך יפו, אזור הביצה בפאתי יפו והסכנאות (שכונות) בדרך לאבו כביר. הגבול הבין עירוני שנקבע ב- 1930 הותיר את השכונה בתחומי יפו, לצד שכונות יהודיות נוספות המצויות כיום בדרום תל אביב. המבנים הוקמו לאורך רחובות צרים, ברובם ללא מרווחים האחד בין השני. הם נועדו למגורים עממיים, כאשר קומות המגורים הוקמו מעל קומת מלאכה ומסחר. התכנון הסטטוטורי התיר בניה גבוהה יחסית.בשונה מהדגם התל אביבי הנפוץ שהגדיר אחוזי בניה, תכנית המתאר של יפו קשרה בין גובה המבנים לרוחבו של הרחוב,כלומר, התייחסה לתחשיב בניה נפחי.

תהליך התחדשות עירונית של השכונה, המתרחש בעשורים האחרונים, הציף שאלות באשר לאופייה בעתיד: מה חשוב לשמר? כיצד ניתן לשמור על רוח המקום? ומה הם הערכים החברתיים וההיסטוריים המשמעותיים אותם ראוי לשמר?

בסקר היסטורי שנערך בהזמנת מחלקת שימור מבנים בעיריית תל-אביב-יפו, התמודדנו עם שאלות אלה. בסקר מקדמי סומנו כמחצית מן המבנים בשכונה לבחינה מעמיקה של שימור אדריכלי- מרקמי. סקר זה כוון ליצור מדרג של אזורים, רחובות ובניינים הראויים לשימור, כאשר בחלקם דובר על שימור המרקם והמבנים בפועל, ובחלקם - על שימור מאפייני העיצוב העירוני. הקריטריונים לסימון ולדרוג מבנים נגזרו מתוך ניתוח האופי המקומי הייחודי ולימוד הסיפור ההיסטורי, בהתייחסות לחשיבות המבנה במרקם הבנוי, חשיבות היסטורית- ציבורית וחשיבות אדריכלית. שיטה זו הניבה מספר תוצרים: כרטסת של המבנים שנבחנו הכוללת ציון משוקלל לכל מבנה, מיפוי אזורים על פי דגשים שונים והצעת חלופות שימור הכוללות אפיון רחובות ואזורים לשימור מלא, חלקי או עקרוני. 


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu