רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית
מורשת תרבות וחברה

"עולם מעגלי עולם ישר זוית": בין תל חצור לקבר חוני המעגל*

אורין שחר
הפקולטה לארכיטקטורה, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל 


הרצאה זו דנה בשני מתחמים אשר תוכננו ונבנו במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 לצד שני אתרים היסטוריים בסביבתה של עיירת הפיתוח חצור הגלילית: המוזיאון לעתיקות חצור בקיבוץ איילת השחר הסמוך לתל הארכיאולוגי חצור ומתחם קברו של חוני המעגל סביב מערת קבורתו בפאתי העיירה. בשנים האחרונות נכללו שני האתרים ההיסטוריים בתוכניות שונות של שימור ופיתוח. המִתְווים לשימור האתרים מחייבים דיון ביקורתי שיעמוד על אופיים ומהותם אולם, בד בבד הם מספקים הזדמנות להתחקות אחר התגבשותם האדריכלית.

שני המתחמים הוקמו מתוך מטרה להעניק תוקף היסטורי לעיירת הפיתוח החדשה חצור הגלילית וליצור זיקה בין אוכלוסיית העולים ששוכנה בה לסביבה הגיאוגרפית והחברתית. למרות סמיכות הזמן והמקום עוצבו שני האתרים בהשראת מקורות אדריכליים שונים לחלוטין: בעוד המוזיאון לעתיקות חצור מנסח באמצעות אדריכלות מודרנית את ההקבלה בין ההווה הממלכתי לעבר ההרואי; מייצג מתחם קברו של חוני המעגל ניסיון ייחודי להטמעתו של דימוי יהודי אדריכלי חדש בנוף האדריכלות העממית (הוורנקולרית - vernacular) הערבי המקומי.

עיצובם האדריכלי של האתרים חושף את המתח בין שני נרטיבים היסטוריים מקומיים האחד מקראי והאחר תלמודי הכרוכים בחצור הגלילית.

הסיפור המקראי מתאר את לכידת העיר הכנענית חצור בידי יהושע בן-נון. אירוע זה, החותם את מסעם של בני ישראל ממצרים ומסמל את ראשית ההתנחלות בארץ כנען, הוקבל על ידי בן גוריון והארכיאולוג יגאל ידין, למורשת הקרבות של 1948 ולמעשה ההתיישבות הלאומי. החפירות הארכיאולוגיות באתר הובילו לפיתוח הגן הלאומי ולהקמת המוזיאון בתכנון האדריכל דוד רזניק.

הסיפורים התלמודיים המזוהים עם חצור הם הסיפורים אודות חוני המעגל שעל פי כמה מסורות נקבר בקרבת חצור. אתר הקבר סומן במפת האתרים הקדושים בארץ ישראל שנערכה על ידי יצחק בן-צבי ושימשה את משרד הדתות שעסק במירחובם של מיתוסים ונקודות ציון היסטוריות. זיהוי זה הוביל לתכנון מתחם הקבר על ידי אדריכל משרד הדתות מאיר בן אורי. 

ההתבוננות האדריכלית מגלה כי השפות העיצוביות השונות מגלמות תפיסות עולם נבדלות, גישות היסטוריות מפוצלות, עמדות אידיאולוגיות ופרקטיקות שונות של יצירת זיקה וסימבוליקה מקומית. כל אלה מדגישים את הקריאה הדיאלקטית של הזיכרון הלאומי האצור במרחב ואת התפתחותם המקבילה של נתיבי זיכרון שונים.

בשנת 2007 הוכרז תל חצור כאתר מורשת עולמית מטעם אונסקו, ובשנת 2010 הופיע ברשימת האתרים לשימור במסגרת התוכנית הממשלתית תמ"ר. אתר קברו של חוני המעגל לעומת זאת מיועד להיכלל בתוכנית תיירותית, "בנתיבי צדיקים", שנערכה על ידי הקק"ל, הרשות לפיתוח הגליל והמשרד לפיתוח הנגב והגליל (2009). תכנית זו מכוונת לשינוי פניהם של קברי הקדושים שבאזור הגליל העליון ולפיתוחם כאטרקציה תיירותית אזורית. סוגיות השימור והפיתוח העכשוויות מטעינות את הדיון בנרטיב המפוצל במושגים המנוגדים של השיח העכשווי: זהות ואחרוּת, מקומיוּת וגלובליזציה, מורשת עולמית ולאומית, הומוגניות מול רב תרבותיות ועוד. כל אלה מכוונים לדיון בתפקידם של אתרים היסטוריים כמשאב לאומי, עירוני וקהילתי המבנה זהות ומשמעות. 


* ההרצאה מתבססת על מחקר בהנחיית ד"ר אלונה נצן-שיפטן.

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu