רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית

כלכלת שימור מבנים: המקרה של תל אביב ומבט לפריפריה

ד"ר אייל סלינג'ר, פרופסור דניאל שפר

המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון 


מרבית המבנים שהוכרזו לשימור בעיר הלבנה של תל-אביב הינם בבעלות פרטית. לעומת זאת שיפוץ, שיקום ושחזור המבנה (להלן: שימור המבנה) מבוצעים על-ידי השוק הפרטי (בעלי המבנים). כמו כן השימור מייצר השפעות חיצוניות חיוביות, כלומר, התועלת מהשימור אינה רק נחלתם של בעלי המבנה והגרים בו, אלא גם נחלת הסביבה והחברה כולה.
כאשר קימות השפעות חיצוניות (externalities), שוק תחרותי אינו יכול לתפקד באופן יעיל ולכן נוצר כשל שוק. הפרט (בעל המבנה) אינו יכול לסחור במלוא התועלת המופקת מהמוצר, ולכן על מנת להבטיח אספקה של כמות אופטימלית מהמוצר מבחינה חברתית נדרשת התערבות ציבורית. השאלות העולות אם כן הן: האם התמריצים שמציעה תוכנית השימור של תל-אביב אכן יתמרצו את בעלי המבנים הפרטיים לשמר את המבנה? והאם יש בתמריצים ובתועלת הפרטית הנובעת מהשימור כדי לכסות את עלות השימור הגבוהה? לבחינת שאלות אלה נבחר אזור מחקר בעיר תל אביב-יפו.

אזור המחקר כלל 2,472 מבנים, 766 מהם הוכרזו לשימור. באזור זה בוצע סקר פיזי של כל המבנים ולאחריו נערך סקר בקרב בעלי דירות באמצעות שאלונים מדלת לדלת. נאספו נתוני עסקאות לדירות ולמבנים באזור המחקר ויושמו מודלים אנליטיים. מממצאי המחקר עולה כי הסיכוי שמבנה ישומר על ידי בעלי הדירות, נמוך מהסיכוי שמבנה שאינו מיועד לשימור ישופץ על ידי בעלי הדירות; השימור מייצר השפעות חיצוניות חיוביות, המקרינות על הסביבה הקרובה ובאות לידי ביטוי בפרמיה במחירי דירות באזורים עם ריכוז גבוה של מבנים לשימור. עוד עולה מממצאי המחקר כי קיימת פרמיה במחיר דירה במבנה המיועד לשימור בתנאי שהמבנה שומר, אולם במקרים רבים אין תמריצים מספיקים כדי לכסות את עלות השימור הגבוהה. ערכו התיאורטי של המבנה גבוה יותר, אילו לא היה מיועד לשימור, דהינו, אילו ניתן היה להרוס אותו ולהקים מבנה חדש תחתיו. לסיכום נבחנו מנגנונים יעילים לתמרוץ שימור מבנים בתל אביב. בהתחשב בהשפעות החיצוניות שמייצר השימור והנכונות של השוק הפרטי להשקיע בשימור, מנגנונים יעילים לתמרוץ השימור של מבנים הינם תלויי מיקום – אזורי ביקוש אל מול אזורי פריפריה, היקפה של העיר ההיסטורית, וסוג ואינטנסיביות השימוש בנכס.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu