רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית
מורשת תרבות וחברה

כלי מתודי מעשי לעיבוד מידע לא-מוחשי לשם שמירה על 'רוח המקום' - מקרה מבחן: "מחוזות הזיכרון" של זכרון יעקב

ברק טפר
עבודה זו נעשתה כעבודת גמר במסגרת לימודי תואר שני בשימור מבנים ביחידה ללימודי חוץ בטכניון בהנחייתן של אדר' פארה גולדמן ודר' פנינה פלאוט. 


בהרצאה יוצג כלי מתודי חדש לעיבוד מידע לא-מוחשי הנמצא ברשומות ההיסטוריה, בסיפורים ובאגדות על תולדותיו של מקום, לשם הגדרת ה"משמעות התרבותית", וזאת על מנת שישמש ככלי לשימור 'רוח המקום'.
בעוד כלי התיעוד והניתוח הקיימים אוספים מידע על מקום לשימור, בכללם גם מידע לא-מוחשי, חסרים כלים לאיתור וניתוח מעשי של מידע זה.
הנחת הבסיס היא שהסיפורים על המקום חשובים מהמצאי הפיזי בו. לפיכך, מהותו של הכלי המוצג הוא מיפוי מקום התרחשותם של הסיפורים והאגדות המקומיים והבנת חשיבותם. החשיפה והניתוח של מידע 'לא-מוחשי', הסיפורים והנרטיבים, מבוסס על כלי מחקר איכותניים מאחר ומירב המידע נחבא בטקסטים מסוגים שונים ויש לחלצו מתוכם ולנתחו. המיפוי מבוסס על המושג 'מחוזות הזיכרון' שתבע פייר נורה, שנועד להצביע על הקשרים בין סיפורים ועובדות היסטוריות של אתר לבין המצאי הפיזי בו ליצירת מפה מקומית וייחודית.הכוללת את 'מחוזות הזיכרון'
על מנת לבחון את יתרונותיו ומגבלותיו של הכלי המוצג, נעשה מחקר אמפירי בשתי שיטות בדיקה: ראשית על פי שלושה כלים מקובלים ומוגדרים היטב בתחום השימור ושנית על פי הכלי החדש.
זכרון יעקב נבחרה כאתר לבדיקה. התפתחותה המואצת של המושבה גרמה לשינויים מהותיים בנוף הפיזי והאנושי, בקצב המוחק את ייחודה. הבנת הייחוד של המושבה, העולה ממגוון השיטות, כולל יישום הכלי החדש לבדיקת המקום, אפשרו ניסוח של הצהרת משמעות כוללת ומיפוי 'מחוזות הזיכרון', כל זאת כדי שישמשו בסיס לקידום מדיניות שימור.
בעזרתו של הכלי החדש הודגשה חשיבותה הרבה של הסביבה החקלאית והחברתית (היהודית והערבית) להבנת משמעותה של המושבה במרחב. כך למשל, דרכי הגישה ההיסטוריות למושבה, גם אלו שאבדו, התגלו כ'מחוזות זיכרון' בעלי משמעות. נחשפו ומופו מיתוסים מכוננים שמקום התרחשותם אבד. כמו כן, נחשף נרטיב מודחק לחלוטין מתולדות המושבה - יחסי הגומלין בין אנשי המושבה ובין הקהילה הערבית שגרה בה.
למרות שבבסיס הכלי המוצג מונחת תפישה הרואה במידע הלא-מוחשי, בסיפורים על המקום, מידע חשוב להבנת האווירה הייחודית בו, אף יותר מהמבנה הפיזי של המקום, נמצא שהוא לא יכול להוות שיטת ניתוח יחידה. שיטות הבדיקה המקובלות נוטות להבחין בהיבטים ובהקשרים כוללים, בעוד שבכלי המוצע הפרטים העולים מהקהילה הם אלה שקובעים את המשמעות.
בהרצאה אציג את הכלי המתודי המוצע ואת ביסוסו התיאורטי. מספר סיפורים מכוננים על תולדות המקום ינותחו וימופו, ותוצג מפת 'מחוזות הזיכרון' על משמעויותיה ושימושיה לחיזוק ה"משמעות התרבותית" של זכרון יעקב. אגב כך יוצגו הקשרים שבין המצאי הפיזי לבין הסיפורים והעובדות ההיסטוריות, באופן שיאפשר לאנשים לזהות את עצמם ואת פועלם בסביבה הפיזית ולשמור על זהותם.
הכלי המוצג רלוונטי להשלמת המיידע הלא-מוחשי באתר, אולם היות והשיטה נסמכת על טקסטים וסיפורים, היא ייחודית לאתרים בהם הזיכרון חזק ביותר בעוד הנוכחות הפיזית נמחקה (לדוגמה פתח תקווה). באתרים אלו תתאפשר חשיפה, בדומה לארכיאולוגיה של ידע, של שכבות מידע לא-מוחשי הנחבאות במרחב הפיזי המחוק ואשר הן חשובות להבנת 'רוח המקום'.


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu