רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מפגשים בין מורשת טבע ומורשת תרבות
מורשת ומרחב כפרי

נוף קיבוץ: גן שמואל כמקרה מבחן להבנה, הערכה והכנת תוכנית ממשק לשימור

אדר' ענת אסתרליס


קיבוץ הוא צורת התיישבות קואופרטיבית שנוצרה בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, המתבססת על אידיאולוגיה מהפכנית: בה ניתנת חשיבות רבה לערכי השוויון , העבודה והכלל. ייחודה נעוץ באורחות חיים שיתופיים המתבטאים בכל תחומי החיים, כולל בתכנון המרחב הנובע ממניעים אידיאולוגיים, "אוטופיים".

הקיבוצים עוברים בשנים האחרונות שינויים מבניים מהותיים. המרחב הפיזי הייחודי שלהם, כמו החברה שיצרה אותו, נמצא בסכנת העלמות.

ניסוח חשיבותו של המרחב הנופי של הקיבוץ, מרמז על ייחודיותו: לאורך ההיסטוריה הישראלית והתרבות הישראלית, קיים זיהוי, כמעט אוטומטי, של הקיבוץ כ"תמונה מנטלית" של הישראליות ה"אמיתית" או הסמלית. נוף הקבוץ מתאים להגדרה "נוף תרבות", היות והוא מהווה עדות לערכיה של חברה אידיאולוגית וכפי שנכתב במסמך "ההנחיות האופרטיביות למורשת עולמית", הוא מהווה "נוף מיוחד המבטא את יחסי הגומלין בין האדם והסביבה לאורך זמן" .

גן-שמואל נשוא המחקר, הוא קיבוץ בעל מאפיינים נופיים והסטוריים מיוחדים שהגיעו לזמננו בדרגה גבוהה של שלמות פיזית. זוהי דוגמה ראויה להבנת חשיבותו של נוף הקיבוץ ההמשכי ולבניית תוכנית ממשק שתאפשר התפתחות ברוח המקום.

תוכניות המתאר המתוכננות לקיבוצים,המשפיעות על עתידם, נערכות במידה רבה בעיקבות שיקולים כלכליים וצרכים ישוביים. המחקר מציע נדבך התייחסות נוסף לתכנון הקיבוץ העתידי, נדבך שיעשיר את הקהילה, ישמר את איכות החיים ואת התפיסה הנופית המיוחדת למקום.

לשם כך נדרשת הכנה של מסמך הערכה נופית טרם התכנון, לכל קיבוץ,– גם כתיווך תרבותי-חינוכי להבנת עולם עדין זה, שצניעותו אינה פוגעת בעושרו וגם ככלי תכנוני. זיהוי האלמנטים הנופיים והמבניים הקיימים, "רוח המקום", ובהתאם, התווית "קוים מנחים"- הכנת תוכנית ממשק, "ארגז הכלים", והטמעתה בתכנון המתארי.

בצד המעשי - לניסיונם ועבודתם של אנשי גינות הנוי בקיבוץ, 'מוסד' שראוי לו להמשיך ולתפקד בקיבוץ המתחדש, חשיבות רבה. זאת, כיוון שמהותו של הקיבוץ טמונה במרחב הנופי ההמשכי שלו.
יש לתכנן את הקיבוץ (ואף את "הקיבוץ המתחדש"!) בשפתו שלו, הוא ראוי לכך. 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu