רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת ומרחב כפרי

"כפרים קורנים" הקיבוץ, המושב ולה קורבוזייה

ד"ר מרינה אפשטיין-פלוש
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, חיפה
החוג ללימודי שימור, המכללה האקדמית גליל מערבי, עכו


אדריכל צפריר פיינהולץ
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, חיפה 


מאז סוף המאה ה - 19 שאפה התנועה הציונית ליצור בית לאומי עבור העם היהודי בארץ-ישראל, בתקווה שחזרת היהודים למולדתם ההיסטורית תהיה גם חזרתם לחיים של עבודת אדמה. בהשפעתם של רעיונות אוטופיסטים אירופאים ביקשה התנועה לבנות את ה"יהודי החדש" כ"איש טבע" באמצעות החזרתו של העם לעבודה יצרנית בכפר. אידיאל זה מצא את ביטויו ביצירת מודלים חדשים של תכנון להתיישבות כפרית: הקיבוץ והמושב.

בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 גייסו המוסדות הציוניים אנשי מקצוע בתחום האדריכלות והתכנון העירוני לתכנון הקיבוצים והמושבים. מתכננים אלו שהתחנכו באקדמיות באירופה הביאו עימם לארץ ישראל מודלים של תכנון מודרני. בעיתונות התקופה, בארץ ובחו"ל, פורסמו היישובים היהודים הקואופרטיבים והוצגו כדוגמאות יחידניות בתחום תכנון הערים. חקירתם מגלה קווים מקבילים להתפתחויות שהתרחשו באידיאולוגיה של מתכנני הערים המודרניים באירופה, להתפתחויות כשהבולטת בהם היא עבודתו התכנונית של לה- קורבוזייה.

ב-1935 פרסם לה-קורבוזייה את ספרו "העיר הקורנת" בה תואר המתכנן העירוני כמחדש חברתי לא רק בעיר אלא גם בכפר. בנושא הכפר תכנן לה-קורבוזייה את "הכפר הקורן", פרויקט להטמעת רעיונות התכנון העירוני המודרניסטי ביישובים החקלאיים. בפרויקט הוצג כפר קואופרטיבי אותו תיאר לה-קורבוזייה ככלי לרפורמה חברתית ולאומית. תוכניתו של לה-קורבוזייה לא התממשה, שלא כמו הקיבוץ והמושב שהפכו לצורת התיישבות מקובלת במרחב הישראלי.

קיומם של שני פרויקטים כפריים קואופרטיביים מקבילים, הפרויקט הכפרי-ציוני ופרויקט "הכפר הקורן" של לה-קורבוזייה, מציבים שאלות בדבר מקומם בהיסטוריה של התכנון העירוני המודרניסטי. הקיבוץ והמושב הם למעשה יישום של רעיונות ומודלים של תכנון אירופאי שמייצגים את עקרונות התכנון המודרניסטי.. עובדה זו מציבה אותם כנכסי מורשת תרבות עולמית ומדגישה את חשיבות שימורם.
 
הרצאתנו תציג את הקשר שבין הפרויקטים של הקיבוץ והמושב לרעיון "הכפר הקורן" באמצעות עדויות ארכיוניות חדשות, ותחשוף כיצד מתוך מקורות משותפים, פיתוח מודלים אדריכליים וקשרים אישיים, מתגלות נקודות מפגש בין הפרויקט הכפרי-הציוני-המקומי לבין הפרויקט הקורבוזיאני הבינלאומי. ההרצאה תציג מספר מקרי בוחן ובהם עבודות התכנון של האדריכל ריכארד קאופמן, ותדון בהשלכות של המחקר ההיסטורי על סוגיית שימור המרחב הכפרי בארץ-ישראל. 
 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu