רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מפגשים בין מורשת טבע ומורשת תרבות

נופי החקלאות הקדומה בהרי יהודה:
הצעה לאונסק"ו להכרזה כאתר מורשת עולמית (תיק התכנות)


מוטי קפלן 


אמנת המורשת העולמית כוללת, בצד אתרים נקודתיים, גם מרחבים שהושפעו מנוכחות האדם במשך תקופה ארוכה ומוגדרים "נופי תרבות" Cultural Landscapes). תחת ההגדרה זו נכללים גם נופים חקלאיים.

נופי החקלאות הקדומה בהרי יהודה הם בני מאות ואלפי שנים, והם מציגים מופע ייחודי של תנאים טבעיים מורכבים ואמצעים טכנולוגיים מוגבלים. נופים אלה הם עדות חיה למסורת של עיבוד חקלאי בהרים התלולים סביב ירושלים. הם מייצגים שימוש קרקע מסורתי: חקלאות הררית בחלקות קטנות, המתוחמות על ידי קירות אבן. דפוס זה הפך נדיר בעולם המודרני.

נופים אלו קשורים באתר המורשת המרכזי של ישראל – העיר ירושלים גם כן. זהו נוף תרבות אשר ליווה את עולי הרגל לירושלים. ועל ידי כך יצר הקשר תרבותי-טבעי בסביבותיה של העיר.

בתמיכת קרן יד הנדיב, הוכנה הצעה ראשונית להגדרת נופי החקלאות המסורתית שבהרי יהודה כנופי תרבות במטרה להצגת מועמדותם להיכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסקו.

ההחלטה להציע את מועמדותם של נופי חקלאות המדרגות בהרי יהודה נבעה מהיותם "דוגמה ליישוב אנושי או שימוש מסורתי בקרקע המייצג תרבות או אינטראקציה אדם-סביבה, ובמיוחד אם מסורת זו פגיעה להשפעה משינוי בלתי הפיך". קריטריון זה נכלל בהגדרה הכוללת של נופי תרבות. ואכן, מדרגות הסלע בהרי יהודה מייצרות צירוף היסטורי ותרבותי, בזיקת אדם-יישוב-נוף. זוהי דוגמה להשתלבות האדם בנוף, בדרך בה נוצר שיווי משקל חדש, אשר הטביע חותמו על הסביבה ואורחות החיים שנוצרו והתנהלו בתוכה. המדרגות החקלאיות חוללו תמורה בנוף הטבעי של הרי יהודה: אזורים אלו עברו עיבוד חקלאי מזה דורות רבים. שינויים טופוגרפיים נגרמו כתוצאה מעיבוד הקרקע ומבירוא הצומח הטבעי.

טרסות האבן בהרי יהודה אינן מעובדות זה שנים רבות. היעדר תחזוקה והיותן מופקרות בשטח הפתוח, גורמים להידרדרות במצבן. הטרסות זקוקות לתחזוקה ולטיפול מתמידים למען שימורן.

הכרזת נופי החקלאות הקדומה בהרי יהודה לנוף מורשת עולמי, תקנה להם רובד הגנה נוסף ותחזק את ההכרה בערכם ותעשיר את תכני המרחב. 
 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu