רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מפגשים בין מורשת טבע ומורשת תרבות

חורשת טל - בין שמירת טבע לעיצוב נוף

ד"ר נורית ליסובסקי
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון


בחורשת טל שבגליל העליון התגלעה במחצית המאה שעברה אחת המחלוקות הסוערות בתולדות שמירת הנוף בישראל. היוזמה לייעד את חורשת האלונים העתיקים לאתר נופש, העלתה אל פני השטח את ההבדלים המהותיים בין מורשת טבע ומורשת תרבות, בין האינטרס 'המדעי', 'התיירותי' והתכנוני'. קריאה במכתבים בני הזמן מתעדת את דמויות המפתח שפעלו אז בזירה הציבורית, וממחישה היטב את המתח בין 'שימור' ל'פיתוח' כשתי אידיאות מנוגדות לכאורה שעיצבו את דמות הארץ. עדויות אלה מציגות 'בקליפת אגוז' את הדילמות שניצבו בפני מוסדות התכנון והגופים המבצעים בשנים שבהן התגבשו תפיסות סביבתיות של שמירת טבע ועוצבו נופי המורשת הלאומיים במדינת ישראל, דילמות אשר, במידה רבה, ממשיכות ללוות אותנו גם היום.

חורשת טל היא שריד ליער של אלון התבור שהשתרע בעבר על שטח גדול בארץ ישראל, ואשר מרביתו נכחד במלחמות, בכריתה וברעייה. קבר שיח עלי ובית הקברות המוסלמי שעמדו בשולי החורשה האצילו עליה מקדושתם והגנו עליה מפני גורל דומה. בחורשה מצויים כ- 240 עצי אלון ממדים עתירי נוף בני מאות שנים. בסביבתה נובעים ארבעה מעיינות ובשוליה מצוי ריכוז נדיר של סחלבים.

בעקבות מלחמת העצמאות (1948) איבדה החורשה את ציבור המאמינים ואת מסורות הקדושה שהגנו עליה במשך דורות. במהלך המלחמה, ומיד אחריה, הולאמו כ- 90% מאדמות המדינה ומשאבים רבים הופנו להתיישבות ולפיתוח. המציאות החדשה שנוצרה סיפקה הזדמנות למימוש 'החזון הציוני', והולידה פרויקט בנייה ומחיקה אדיר מימדים ששינה כליל את תמונת הנוף כפי שנתקיימה בעבר.

שינוי הנוף היה גם חלק מהתפיסה האידיאולוגית של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, מעין סימון בעלות על מקום, והפיכת נוף קיים לנוף 'שייך'. התכנון שלהם כלל הטיית יובל של נחל דן ויצירת אגם גדול לרחצה ולשיט, ממנו יצאו פלגים שיזרמו בינות האלונים, ייקוו בשני אגמים קטנים במורד ואחר כך ישובו לדן. את מערכת המים הם ליוו בשבילים, שטחי דשא נרחבים ונטיעות חדשות. במבט לאחור, ברור שהפיתוח המסיבי שנעשה בחורשת טל אינו עומד בקודים אתיים, אקולוגיים ותכנוניים בני-זמננו. עם זאת הגן המעוצב היה ועודנו נוף תרבות, מפכה מים ושוקק חיים, טבע מעשה ידי אדם. 
 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu