רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מפגשים בין מורשת טבע ומורשת תרבות

נופי תרבות בישראל - גיבוש תפיסה

יובל פלד
רשות הטבע והגנים 


נוף תרבות מייצג את "היצירה המשולבת של אדם וטבע", כך נקבע באמנה להגנת המורשת העולמית של אונסק"ו (1972). ההנחיות של אונסק"ו הגדירו שלש קטגוריות מרכזיות למיון נופי תרבות: נוף מעוצב שעוצב ותוכנן על ידי אדם, נוף שהתפתח באופן אורגני הכולל שריד של נוף שהתפתחותו הגיעה לקיצה ונוף שהתפתחותו נמשכת ונוף תרבות אסוציאטיבי.

מדינת ישראל נתברכה בנופי תרבות רבים שלחלקם חשיבות אוניברסלית ולפיכך הם זכאים להכרה עולמית. במרחב זה נוצרו היהדות והנצרות והתפתחה דת האיסלאם, כאן עברו צבאות העולם העתיק וכאן נמצא ערש החקלאות הקדומה ואתרי התיישבות מגוונים. פרט לאלו, קיימים נופים בעלי חשיבות ארצית ובעלי חשיבות מקומית.

נופי תרבות אלו שזורים בנוף טבעי או חקלאי, במפגש של בתי גידול המשתייכים לאזורים ביוגאוגרפיים שונים והנמצאים בגבול תפוצתם העולמי. הם נכסי טבע ותרבות ומייצגים את השורשים והמקורות שעליהם נשענת תרבותנו כיום. נופים אלו מעצבים את הסביבה ומשפיעים על התחושות של תושבי הארץ ושל אלה המטיילים ומבקרים בה.

הרצאה זו מתבססת על עבודה שפורסמה בספר "נופי תרבות בישראל". מטרתה להציג את התפיסה על פיה זוהו והוגדרו נופי התרבות בישראל. התפיסה אותה הציגה העבודה הניחה את המושג "ידיעת הארץ" "על המפה" וסימנה את גבולות "הסיפורים ההיסטוריים" שהתרחשו בארץ, כל זאת תוך שימוש בהגדרות של נופי תרבות כפי שנוסחו במסמכי האמנה.

תפיסה זו, המסתכלת על המורשת הישראלית בעיניים של נופי תרבותה נועדה, בין היתר, להשפיע על דרך החשיבה של הציבור ושל מקבלי ההחלטות במערכת התכנון הקובעת כיצד תיראה הארץ גם בדורות הבאים. העמקה בהגדרות המורשת הטבעית והתרבותית, כפי שמבטא הספר, תוכל להשפיע על מוסדות התכנון בבואם לקבל החלטות העלולות לפגוע בשטחים פתוחים.

בנוסף, הגישה המוצגת בספר היא נדבך חשוב בגיבוש מדיניותה של רשות הטבע והגנים בכל הקשור לשמירה על המורשת התרבותית; הרשות לא תסתפק בבחינת נופיה בפריסמה הצרה של האתר הארכיאולוגי אלא גם תתייחס לשטחים בהיקף האתר המהווים חלק מהמורשת ומהסיפור ההיסטורי הרחב יותר. 


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu