רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת תרבות וחברה

כותבים רבים לנוף – הגן הלאומי ציפורי כנרטיב מורכב

מתניה מיה, טלי אלון מוזס 
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים


גנים לאומיים משמשים כלי בהבניית זהות לאומית באמצעות הצגת מדגם מייצג של נופים ואתרי מורשת. כמעשה ידי אדם, גן לאומי אינו רק "טבע", אלא תוצר של השפעת האדם על הטבע: תכולתו מעוצבת באופן המשקף את תפיסת הזהות של מעצביו.

המחקר המוצג בהרצאה זו מתמקד בחקירת עיצובו של הגן הלאומי ציפורי, כחקר מקרה לבחינת חלקם של השותפים השונים בעיצוב נוף מורשת בישראל.

גן לאומי ציפורי ממוקם בגליל, חבל ארץ המאופיין ברבגוניות, ועושר המצאי הקיים בו תורם למורכבותו. שישה נרטיבים-נופיים מתקיימים בנוף הגן:

• "בשורה" – נרטיב המייצג צליינים העולים לרגל לעירו של ישו, ועל ידי כך מבטא את ראשית הנצרות;
• "קדושה" – מייצג יהודים חרדים העולים לרגל לקבר ר' יהודה הנשיא חותם המשנה;
• "אדמה" – מייצג ערבים, תושבי האזור, שחלקם התגוררו בעבר בכפר ספורייה. עבור תושבים אלה מהווה הגן שילוב בין נופי זיכרון לנוף שנועד לבילוי יומיומי;
• "משנה" – מייצג יהודים, המדגישים את ציפורי כמקום חתימת המשנה ומושב הסנהדרין;
• "פסיפס" – מייצג את בעלי העניין בממצא הארכיאולוגי הרומי-ביזנטי, ממצא המתאפייו ברבגווניות;
נופשטבע – המייצג נופשים להם מהווה הגן מקום בילוי בחיק הטבע.

בעיצוב הגן הלאומי נטלו חלק גופי תכנון רבים הנבדלים בגישת התכנון שלהם, בפעילות שנקטו בגן הלאומי, בעוצמת מעורבותם ובאזורי השפעתם. עיצוב הגן הלאומי לא היה נתון רק בידיהם של מתכנני הגן, הרשמיים המייצגים בתהליך קבלת ההחלטות את הגורמים "מלמעלה". עובדי הגן, מבקריו, קבוצות של בעלי עניין, כוחות השוק, מקומיים, וסוכנים נוספים משפיעים על עיצובו של הגן הלאומי ומייצגים את הגורמים "מלמטה".

כתוצאה מהמעורבות של גורמים רבים, גן לאומי ציפורי איננו מעוצב באופן אחיד אלא זהו נוף רב פנים ורב תרבותי, שאינו משקף רק את הזהות הישראלית ההגמונית אלא מאפשר את נוכחותן של זהויות נוספות באופן הקורא תגר על תפיסת הזהות הלאומית הישראלית כתופעה מונוליתית.

בהרצאה יוצגו נרטיבים נופיים נבחרים, והתייחסות התכנון אליהם. יערך דיון בשאלות העולות מניתוח ממצאי המחקר: מיהם המתכננים של אתרי מורשת בישראל? מהי מעורבותם של קהילות מקומיות ובעלי עניין אחרים בהליכי שימור המורשת? כיצד מעורבות זו באה לידי ביטוי בעיצוב הגן, הלכה למעשה. 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu