רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת תרבות וחברה

גני הפסגות ברמת גן

צעירה מרואני
המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר אילן 


הגרעין ההיסטורי המקורי של רמת גן הוקם בשנת 1921 כישוב בשם "עיר גנים", על ידי חברי אגודת "עיר גנים", על פי תכנית שערך האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן, הידוע כמי שתכנן מספר רב של שכונות וישובים עירוניים וכפריים בארץ ישראל. קאופמן הושפע בעבודתו ממודל עיר הגנים שהציע אבנעזר הווארד, אשר תפס את העיר כמכלול משולב של שטחים בנויים ופתוחים, עם פארק מרכזי ושדרות רדיאליות המובילות אליו וממנו. כמו כן, הוא הושפע מעבודתו של המתכנן והביולוג פטריק גדס, שקרא להתאמת התכנית לתוואי הנוף הטבעי. שתי השפעות אלה בולטות בתכניתו של קאופמן לישוב "עיר גנים" אשר תוכנן באזור של גבעות כורכר. על פי התכנית פסגות הגבעות נועדו להישאר פארקים פתוחים, חלקן בצמוד למבנה ציבורי, וביניהן תוכננו רחובות עם שדרות עצים. שטחים אלה בתכניתו של קאופמן מוכרים כיום כגן אברהם, גן שאול וגן יהודה.

מיקום הגנים על הפסגות יצר משמעות נופית החורגת מזו של גן עירוני רגיל, שכן מצד אחד אלה הם שטחים פתוחים הנצפים על ידי תושבי הסביבה ועוברים ושבים, ומצד שני מיקומם הגבוה מאפשר תצפיות פנוראמיות ייחודיות לנופים אחרים ומרוחקים. המשמעות התכנונית של גני הפסגות היתה כה בולטת עד שעם המשך התפתחותה של רמת גן דרומה מעבר לתחום המקורי של הישוב המשיך,מנהל מחלקת הגנים הראשון בעיר, כבשני, ותכנן ברוח זו פסגה נוספת, בשטח המוכר כיום כגן הבנים.

למרות שחלפו 90 שנים מעת הקמת הישוב, הגנים נותרו עד היום שטחים פתוחים כפי שתוכננו במקור, אך ניכרות בהם פגיעות שונות עקב הזנחה, שינויים בעיצוב הגנים, תפיסת חלקים מהגנים לשימושים שונים וחסימת תצפיות לנוף על ידי בנינים חדשים. עם היטשטשות הזיכרון ההיסטורי וההתפתחות האינטנסיבית המאפיינת את רמת גן היום, צפויות פגיעות אלה להתעצם עד כדי איום על עצם קיומם של גני הפסגות על הערכים האוניברסאליים והמקומיים הגלומים בהם.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu