רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת תרבות וחברה

מעמדה בישראל של האמנה להגנה על המורשת התרבותית והעולמית

עו"ד גדעון קורן
איקומוס ישראל


מעמדן של האמנות במשפט הבינלאומי מבוסס על עקרון ההסכמה, דהיינו: לכל מדינה הזכות הריבונית לבחור האם להצטרף לאמנה אם לאו. ישנם מספר שלבים בקבלתה של אמנה במדינה: 1) חתימה על האמנה - פעולה שאיננה מחייבת את המדינה, ורק מראה על הסכמה כללית 2) אשרורה של האמנה על ידי בית המחוקקים של המדינה – מחייבת במישור היחסים בין מדינות אך לא מחייבת את הפרטים במדינה 3) קליטה של האמנה למשפט הפנימי של המדינה על ידי חוק – האמנה תחייב גם פרטים במדינה – ככל חוק אחר (דוגמה לכךהוא חוק התובלה האווירית בישראל). האמנה להגנה על המורשת התרבותית והטבעית העולמית (1972), אושררה בישראל רק בשנת 1999 אך לא נקלטה בחוק, ולכן איננה מחייבת את הפרטים במדינה. האמנה מנוהלת על ידי הועד הישראלי לאונסקו.

במדינת ישראל קיימים מספר חוקים, שמעניקים הגנה לסוגי אתרים שונים: חוק העתיקות תשל"ח-1978 , חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998 וחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965, המאפשר הכרה באתרים במסגרת תוכניות מתאר.

על פי המצב שקיים היום במדינה, אתר המוכרז כאתר מורשת עולמית על פי האמנה, והוא גם אתר המוכר על פי החקיקה המקומית, ייהנה מהגנה סטטוטורית רחבה מכוח החוק הנוגע לו.
מנגד, אתרים שאינם מוכרים על פי חוק, כגון העיר הלבנה, תלויים בשאלה האם תאומץ לגביהם תכנית שימור, ובהיעדרה של תכנית כזו הם אינם מוגנים סטטוטורית.

נוצר מצב בו אתר בישראל עשוי לקבל הכרה בינלאומית על פי האמנה, אך זו לא תתבטא בהגנה תכנונית ומשפטית הולמת.

כיצד ניתן לחזק אתרים אלו?

האמנה קובעת כי חלק בלתי נפרד מהגשת מועמדות לאתר מסוים היא הגשת תכנית ממשק (management plan) אשר תבטיח ישום יעיל של ההכרזה. על מדינת ישראל לאמץ מדיניות עקרונית, לפיה מועמדות אתרים להכרזה תוגש רק ביחד עם תכנית ממשק הכוללת הגנה מפורטת על האתר המוצע, מכוח חוק או מכוח תכנית מתאר, על פי ההנחיות האופרטיביות לאמנה.
כך תיווצר מחויבות נאותה בקרב גופים המעורבים בשימור האתר ובהגנה עליו. זו הדרך לעגן את האמנה במישור המקומי וליישם את הוראותיה באופן מעשי. 

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu