רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית

מובחנות חזותית של נופים עירוניים הסטורים כבסיס למדיניות שימור

אליהו שטרן ואורלי רכטמן
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב וסביבותכנון בע"מ


שמירת מרקמים, מכלולים ואתרים הסטורים המצויים בתוך אזורים עירוניים, מתפתחים ודינמיים, הוא אחד הנושאים החשובים העומדים על סדר יומה של ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו. כיצד מבצעים שימור פרטני ומקיף יחד עם פיתוח עירוני? הכנס של פורום אונסק"ו בנושא אוניברסיטאות ומורשת שנערך בשנת 2010 בוייטנאם הוקדש כולו לנושא זה. ההנחה הבסיסית היא כי יכולתו של הפרט להבחין ולזהות נופים עירוניים הסטורים בתוך המערך העירוני המודרני הוא צעד ראשון בהגדרת מדיניות ואמצעים לשימורם. בהתאם, ההרצאה הנוכחית מציגה עבודה בה נבחנת יכולת המובחנות הסובייקטיבית של מרקמים עירוניים הסטורים וזיהוי הרכיבים חזותיים המגדירים את רמת ההיסטוריות שלהם. כנו כן נבחנות השפעת רמת ההיסטוריות וההיכרות עם המרחב העירוני על ההעדפה החזותית של הפרט.

הערכת רמת ההיסטוריות התבססה על מדגם של 90 סטודנטים במערך מעבדתי ניסויי. המשתתפים התבקשו להעריך את רמת ההיסטוריות של תשעה נופים עירוניים – שש ערים היסטוריות בישראל ושלוש ערים היסטוריות באירופה וכן את תרומתם של מרכיבים חזותיים בנוף והעדפותיהם האישיות. ניסוי מקביל נערך, כקבוצת ביקורת, בקרב עשרה מומחים – מתכננים עירוניים ואדריכלי שימור. הסתבר שהמרכיבים החזותיים התורמים ביותר לרמת ההיסטוריות הם הסגנון האדריכלי, נקודות ציון בולטות, צפיפות הבינוי והניגודיות הנתפשת בין בניינים ישנים לחדשים. בנוסף, נמצא שהעדפות חזותיות מושפעות בעיקר ממבנים הסטורים דומיננטיים (למשל, חומות, מגדלים, כיפות) והיעדרותם החזותית של מבנים מודרניים. המחקר מצא שנופים עירוניים בעלי רמת היסטוריות גבוהה תמיד מועדפים על נופים בעלי רמת היסטוריות נמוכה, ללא קשר לרמת היכרותם הסובייקטיבית של הנשאלים עם הנוף העירוני. לעומת זאת, נמצא שרמת ההעדפה לנופים עירוניים בעלי רמת היסטוריות נמוכה מושפעת באופן שלילי מרמת הידע המוקדם שיש לפרט על המקום. המחקר תורם לשילובן של תפישות חזותיות בבניית מדיניות שימור של נופים עירוניים הסטורים.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu