רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תקצירי הכנס

מורשת התרבות והרקמה העירונית

שימור שולי של עבר מקיים - בדרך לשימור בש' קטנה

דליה נחמן-פרחי
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון 


האתגר של שימור מירקם עירוני, מקבל משנה תוקף בסביבות רב תרבותיות וקונפליקטואליות, למודות עקירה והרס. בהקשר המורכב של גלות ופליטות, מתחדדת התהייה, מה הם הערכים לשימור ארוך טווח ומקיים, ועולות דילמות המקפלות סוגיות רחבות של פיתוח עירוני, צדק מרחבי, ניידות, זכרון, שייכות וזהות, כל אלה אל תחום השימור.

ביקורת עכשווית על שימור, המגוייס להלאמה ומיתוג וגורר הזנחה של קהילות מקומיות, לרבות קהילות מיעוט, מביאה לפתחו של מתכנן השימור מחוייבות אזרחית ואתית, שלא ניתן להצדיקה בכבליה של מדיניות מוכתבת "מלמעלה". אבל נשאלת השאלה: האם שימור בהכרח מדיר, או שמא הוא טומן בחובו גם אפשרויות להעצמה יצירתית של קהילות?

מטרת הרצאה זו לבחון שימור חיוני וחי, שימור בש' קטנה, שנועד להרחיב את מנעד ערכי השימור. המאמר מבוסס על עבודת מחקר לתואר שני שמתמקדת בחשיפה ובניתוח של תהליכי שימור בסביבה קונפליקטואלית, בוחן את תוצריהם, מגבלותיהם ותפישתם, אל מול סיפורי מקום, כפי שהם מסופרים על ידי תושביו, או אל מול הסיפורים האילמים, הגלומים בתצורות בנויות, בפרקטיקות ובשימושים הבלתי פורמאליים.

מתודולוגית המחקר קושרת בין כלים אנתרופולוגיים וכלים של תכנון פיזי, כדי לייצר פרשנות שימורית לקטגוריות של תאוריית היומיום. חיבור זה מוביל לחיפוש אחר הידע המקומי והידע על המקום, זאת כדי להעשיר את הידע המקצועי. באופן זה מלוקטים מרחבים מאולתרים, תהליכים ושימושים בהווה ובעבר, אשר נתפסו כשקופים בתכנית השימור המקורית, המקבלים כעת זמן ומקום. המחקר נעזר בכלים ורבלים, טקסטואלים, וויזואליים, היוצרים חיבור בין התכנון, הקהילות ומקומן.

המחקר מתמקד בשכונת עג'מי ביפו ובקהילתה, בה הקיטוע של אירועי הזמן, מצטלב ברובד של ניתוקים מרחביים, (למשל: בין הפרדסנות לים, בין הים לאדמה, ניתוק פנים הבית מהרחוב, ניתוק בין מעטפת לתוכן) הקוראים תיגר על השימור. אופייה הבלתי פורמאלי של עג'מי, כשכונת מגורים שאינה "לב הסטורי", מאפשר לבוחנה כמכלול ערכים, ולא כמונומנט חד מימדי. גילגוליה ושוליות תושביה, האתנית-לאומית והכלכלית, ממקדים התייחסות לזכויות תרבותיות ואזרחיות. גם הפיזיות החשופה של השכונה, כמקום בהתהוות, המכיל ערב רב של מצבי פיתוח והריסה, מכוונת לתפישה דינמית של שימור, מול זו ה"סטרילית", המוכתבת פוליטית, יזמית, או מקצועית. עג'מי ייחודית גם בכך שהיא מוגדרת כמכלול ל"שימור מירקמי", שעשוי לייצר את הזיקה החסרה בין שימור לבין שיקום תרבותי וחברתי.

הנושא יודגם בניתוח משמעותו של הים בעג'מי, כדי לחדד את מורכבות האתגרים בניסוח מורשת תרבותית בלתי מוחשית של ריקמה עירונית, בנסיון להתוות דרך לזהות ולהכיל ריבוי משמעויות וערכים, גם אם סותרים, כדי להציב ערך מוסף עירוני, העושה צדק עם קהילות שמחיקת הזמן שלהן, מוחקת גם את מקומן.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס



Powered By teti-tu